מעצר אוניה- לא בכל מצב 

עו"ד גיל נדל, שי בבאי

על אף התפתחותם של אמצעים חליפיים ומהירים יותר לשינוע סחורות ברחבי העולם, נותר המסחר בדרך הים כאפיק המסחר המרכזי גם כיום. אוניה אשר נעה ונדה ברחבי העולם עשויה לצבור חובות לספקים או לגרום לנזקים (לעובדי האוניה, לאוניות אחרות וכו'), אולם כיוון שהיא אינה נמצאת במקום קבוע קיים החשש שעם הפלגתה לנמל היעד הבא, תאבד כל אפשרות לתבוע תשלום עבור חובות או נזקים אלה במדינה בה הם נוצרו.

על מנת לפטור חששות אלה, וכדי שניתן יהיה לנהל חיי מסחר בינלאומי תקינים, התפתחו דיני ימאות ייחודיים אשר מאפשרים להגיש "תביעות חפצא" כנגד האוניות- תביעות במסגרתן ניתן להטיל שיעבוד ימי על האוניות עצמן ואף להורות על 'מעצרן'.

לאחרונה, דן בית המשפט לימאות בחיפה בתביעה למעצר אוניה בגין נזק גופני חמור.

עובדות המקרה וטענות התביעה:

מקרה זה עסק בעניינו של רב חובל באונייה בשם ZIM  PANAMA, אשר מתפקדת כאוניית תדלוק בנמלי ישראל. לטענת התביעה (אשר נוהלה על ידי מנהל עזבונו של רב החובל), רב החובל נפגע במהלך תמרון של תדלוק אוניה זרה בשם "UNEX II", לחופי ישראל. פגיעה זו הביאה על פי הנטען כעבור כ- 19 חודשים למותו של רב החובל.

מנהל עזבונו של רב החובל הגיש תביעה כספית על סך 5 מיליון ש"ח ובמסגרתה בקשה למעצר האוניה "UNEX II" לפי חוק האדמירלות, בה נטען כי האוניה אחראית לפגיעה ברב החובל, שכן הפגיעה נגרמה על ידי כבל שקשר בין אוניית התדלוק לאונייה ונקרע במהלך התדלוק, תוך שהוא פוגע ברב החובל וגורם לשבר פתוח ברגלו.

עוד נטען, כי מעצר האוניה נדרש על מנת להבטיח פיצויים לעיזבון, במידה ויוכיח את טענותיו, שכן אחרת ייתכן ולא ניתן יהיה לאתר את הספינה בהמשך.
 
החלטת בית המשפט:

בית המשפט ציין כי במתן שיעבוד ימי או הוצאת צו מעצר כנגד אוניה, יש לאזן בין שני אינטרסים- בין האינטרס של התובע שיהיה לו ממי להיפרע במידה ויוכיח את תביעתו, לבין אינטרס האוניה להמשיך ולבצע את תפקידה, גם אם מתנהלים הליכים כנגדה, במקום לעגון בחוסר מעש בנמל, תוך הסבת נזקים כבדים לבעליה.

בית המשפט העיר כי במקרה הנדון, החשש כי לא יהיה ניתן להיפרע מהאוניה במידה ותוכח התביעה הנזיקית הוא נמוך ביותר, זאת לאור העובדה כי ממילא מדובר באוניית תדלוק אשר פועלת לחופי ישראל בלבד ואשר לא מפליגה לנמלים מרוחקים (אף שהיא יכולה לעשות כן).

סיבה נוספת להיעדר החשש היא כי מקום מושבם של בעלי האוניה גם הוא בישראל, ויתכן כי נכסים שבבעלותם בישראל יהיו מספקים להבטחת התביעה.

כמו כן, בית המשפט קבע כי התביעה לא הוכיחה בשלב מקדמי זה כי יש בסיס סביר להניח שהפגיעה ברב החובל נעשתה "על ידי האוניה" כפי שדורש חוק האדמירלות וכי יש קשר בין הפגיעה הנטענת לבין פטירתו של רב החובל, אשר התרחשה זמן רב לאחר מכן.

לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת התביעה למעצר האוניה.

[תג"א (ימאות חיפה) 30003-11-11 molina (המנוח) נ' האוניה ZIM PANAMA ואח', החלטה מיום 21.11.11, מאת השופט רון סוקול. שמות ב"כ הצדדים: לעיזבון המנוח- עו"ד ג' גולדרייך; שם ב"כ האוניה לא פורסם]